האוהל במילואים, החיבוק והשיר ביידיש

השידור החי שאחרי סוכות חוזר לשגרה ומתחיל מסיפורי החג והסוכה, ואז מגיע סיפור אישי ארכיוני של זרחוביץ׳ מהמילואים: הוא נשלח לפקח על גיבוש של יחידה מובחרת, קיבל הוראה להקים עם המועמדים אוהל 12 אף שלא ידע איך, ובשלב מסוים אף סירב לקבל נשק. מכאן הם נזכרים בקרבין ובציוד צבאי ישן.

טוני ריי משיק את שיר הקורונה תן לי חיבוקים, והשניים מודים שאחרי חודשים בלי מגע הם עצמם כבר חזרו להתחבק. יורם קפיטוניק מגיע וטוען שטייכר מתעלל ברכב צי העבודה ואף מגייס את פייסבוק להצלתו. שיחות על משלוחים, אריזות וחומוס דליל מולידות את המונח טחינוס. זרחוביץ׳ מספר על הקליפ היידי של אשתו יעל טל, די וייברס, בהשתתפות מוני מושונוב ודור קרן, ועל הקשר ל-Bei Mir Bistu Shein.

שאלת היום עוסקת בשאלה אם אנשים בטלוויזיה צריכים להופיע עם מסכות. יש גם נוסטלגיה לאל תיגע לי בטוסטוס, דרכונים ונסיעות לחו״ל, יורם שפטל שמגן באופן מופרך על מתעלל בכלב, וברקוביץ׳ ומירי רגב סביב דימוי הסטייק המתהפך. השיר של ישי לוי נעל, נייר טואלט, בית שימוש מוביל לדיון בגלילי נייר ענקיים, ואפליקציות דיפ־פייק הופכות את ערן למרילין מונרו ולדמות מטריינספוטינג. דני סביצ׳ה מגיע, ויש גם דיון בתא קולי ובעולם שבו כולם זמינים תמיד.