לקראת ההחמרה לסגר מלא, השידור נע בין חיי הבית והזום לבין מערכונים ודמויות. הזמרת אילנה מציגה את אתי אילנה, מיני־סדרה משלה על פרשת אתי אלון, ומטשטשת כרגיל בין זיכרונות, קריירה ומציאות. בבית הספר בזום מדברים על שעות הלימודים של כיתה א׳, על העומס על ההורים ועל מה ילדים באמת מצליחים לעשות מול המסך.
שיחה על פיצה מסתבכת סביב גלגלת חיתוך, אבן פיצה, כף עץ, משלוחים וטיפים, ומשם מגיעים גם לשפרירה זכאי, דיבוב וכתוביות. ההולוגרמה של שמעון פרס מופיעה סביב יום הזיכרון לפרס, ובמקביל הקבינט, ההפגנות ובתי הכנסת הופכים את שאלת הסגר לנושא שחוזר לאורך השידור. הם מדברים על קוברה קאי, צ׳לנג׳ר, חלל ומארק איווניר, כולל פרטי מאחורי הקלעים על האסדה.
שאלת היום בודקת אם לשים מאפים שונים מאותה מאפייה באותה שקית או להפריד, ומכאן מגיעים גם לשלט כאן גרים שבו שם של אקס נמחק. דורית מופיעה סביב תותח הפרסים, יש געגועים לנסיעות ולמלונות, דני סביצ׳ה עולה עם חומרי יום כיפור וראש השנה, ואסיף אלקיים מקדם ספר שלישי. הסיום חוזר להנחיות הסגר המחמירות ולתחושה שהכול נסגר מחדש.