ספיישל השלום עם האמירויות: אילנה, חיים סבן והיונים

שידור חגיגי ומיוחד סביב ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. כבר בפתיחה שון ורון חוגגים את ״הסכם השלום ההיסטורי״, מדמיינים שידור מדובאי וצוחקים שמעכשיו המוסד לא יצטרך דרכונים מזויפים כדי לפעול שם. השניים מדברים על הקפאת הסיפוח, על המלונות והקניונים בדובאי, בורג׳ ח׳ליפה, אתר הסקי המקורה ועל הישראלים שכבר בודקים חופשות לאמירויות.

לאורך התוכנית ממתינות באולפן עשרות יונים שאמורות להשתחרר בטקס סמלי. אילנה מגיעה כ״זמרת השלום של ישראל״, טוענת להיסטוריה ארוכה של שירי פיוס, מבצעת גרסה עברית־אנגלית־ערבית ל״תחת בנתה״ ומתכננת את עצמה על מדשאת הבית הלבן; בהמשך היא חוזרת דווקא להתפוצץ סביב נחל האסי, טוענת לילדות קיבוצניקית ומתנגדת לפתיחתו לציבור.

השניים אומרים במפורש שהם באמת שמחים מההסכם ומפרגנים לנתניהו ולטראמפ, גם כשהבדיחות ממשיכות. במסגרת מדלן ערן מספר שבכל דירה שהוא בודק הוא דופק על הקירות כדי להבין אם מדובר בבטון או גבס — אפילו בבתים של חברים — ומשווה זאת לבעיטה בצמיג של רכב. פלאפל רדיו מקבל כלי חדש להטלת כדורים למים.

בשיא השידור משחררים יונים אמיתיות בתוך התחנה, והטקס הופך מיד לכאוס של מעוף, נוצות ולשלשת. שאלת היום בודקת אם לסחוב שישיית בקבוקים בידית הקרטון המובנית. בילוש משדר כביכול מאבו דאבי ומספר על דירה בלי כיור מטבח. חיים סבן עולה מארצות הברית, מתבדח על MBZ, MBS ו־BFF וטוען שגם לו היה תפקיד מאחורי הקלעים.

הולוגרמת שמעון פרס מגיבה להסכם, לגורדי השחקים, לנפט ולשלום עם מדינה במרחק אלפי קילומטרים. הפרק נסגר באווירת שלום וב״שולם שולם לעולם״.