1 ביולי אמור היה להיות ״יום הסיפוח״, אבל בפועל לא מתרחש אירוע ברור, ובמקביל אירופה סוגרת את שעריה בפני ישראלים בעקבות העלייה בתחלואה. השניים מסכמים שכנראה נשארים בארץ. טריוואגו והסדרה ״טהרן״ משתלבים זה בזה, וההולוגרמה של שמעון פרס מנתחת את הסדרה, את לירז צ׳רכי, חורי העלילה ואת ״חביב אלבי״ של סטטיק ובן אל ונאסרין, וממשיכה לעוד רצף ״אפשר להשתגע״.
תחרות תדיראן נמשכת. כתבת טלוויזיה על שירים שיחזיקו עוד עשרים שנה והאמירה שאין כמעט שיר שמחזיק מעמד מעוררות ויכוח על מוזיקה וזיכרון. שאלת היום עוסקת בקרום היבש שנוצר בפתח משחת השיניים — האם לדחוף אותו פנימה או להסיר, ורוב המאזינים נגד להחזיר פנימה. מגזין סוף השבוע של מאקו מקבל עוד פרומו פארודי, ויש דיונים ב־3D, בדיקות ראייה ושלטי ״האץ״.
שמות ילדים וחיות מחמד שנקראים על שם מפורסמים נכנסים לשיחה. בשעה השנייה בני ציצווה ודותן הנמר משיקים את ״קיץ של כיף״, קייטנה מפוקפקת עם החרמת טלפונים, נשק קר, בריכה עם מים חמים, שירים, חוקים קשוחים וועדת משמעת. זהו אחד העוגנים הבולטים של הפרק.