התוכנית נעה בין טלוויזיה, נוסטלגיה ומבוכות אישיות. גיא פלג מופיע בפרודיה סביב התביעות נגד טוקבקיסטים והרעיון לתבוע כל מי שמקלל ברשת, וטנצר נעדר בגלל ״וירוס״ שמיד הופך לחלק מהבדיחות. מדברים על ״להיות איתה״ ועל זוגיות בטלוויזיה, ועל סרטון משפחת טרסוב שבו פריצה מבוימת לבית מפחידה את הילדים ומחזירה את זרחוביץ׳ לפחד הילדות מהקליפ Thriller של מייקל ג׳קסון.
הסקר בודק אם חייבים לקרוע נייר טואלט בדיוק על הקו המחורר. במשחק הסיפורים עולים צמדים שלא שרדו: צמד מוזיקלי שנפרד אחרי אודישן לתוכנית ריאליטי ושתי מעצבות גבות שהקימו עסק משותף ואז התפצלו בגלל לקוחות. פליקס וילנסקי נכנס לעולם חנויות המחשבים, וחזי דין מחזיר זיכרונות מתוכניות קסמים וטלוויזיה מקומית.
החלק האישי והארכיוני החזק הוא מסע לקסטות של פעם — סוגי הקלטות, המיקסטייפ הרומנטי שהכינו לבת זוג, והעבודה הידנית של הקלטת שירים מהרדיו. משם מגיעים לניסיון של זרחוביץ׳ ללמוד בלילה לנגן בגיטרה את ״אותך״, לפסטה בלי רוטב ולרעיון הרומנטי של להתעקש על מחווה גם כשהיא כבר לא באמת נחוצה. יש גם ״חתונמי״, חן זאוסמר ופרומו ל״קרן המצוינות״ שלמחרת.