רמבו לבד בקולנוע, עמליה ורונה ביום העצמאות

חזרה מוצהרת לתוכנית טרייה אחרי רצף הלקטים — המגישים אפילו אומרים במפורש ״זהו לא לקט, זהו לא מיטב״. ערן מספר על צילום סדרת ילדים שבה הוא מגלם את ״עמליה״, מנהלת מחנה, ועל החוויה להיות המבוגר הוותיק מול שחקנים־ילדים וצעירים. דורית חוזרת לטריוויה ולא מצליחה להגיע ל״זול״ כהפך של ״יקר״.

עם הירידה במסכות מתחילה מבוכת הזיהוי: שרון חושב שהוא רואה ברחוב אדם מוכר מ״חתונמי״ ומנסה לזהות אותו דרך העיניים בלבד, ומשם עוברים לבלבול החדש סביב לחיצת יד, כיף, אגרוף, מרפק ונשיקות אחרי הקורונה. יום העצמאות השקט יותר בלי במות ענק וזיקוקים ליד הבית מקבל מקום, ורונה ממציאה לשרון טראומת ילדות מהחג: ספריי שאמור להיות קצפת, כנף עוף מלוכלכת על הדשא, הקאה וחיות בר, לצד עוד פרטים שקריים על אביו.

הסקר שואל אם מכבסים סמרטוטי ניקיון במכונת הכביסה הביתית; 90% נגד. יש גם חנות הלבשה תחתונה בשם ״תציצי פנימה״, זדי צרפתי בן 80, נחש בשירותים באתר צילום ודני סביץ׳. עוגן נוסטלגי חזק הוא Rambo: First Blood: ערן מספר שחבריו ביטלו את היציאה לסרט ברגע האחרון והוא הלך לבדו, ישב מאחור וצפה ברמבו מול השריף — חוויה שנשארה איתו.