פרק מלא
פרק מלא · 202114.3.2021
פרק ראשון טרי שנפתח בניסיון להבין את אחוז החסימה והדרך שבה קולות של מפלגה שלא נכנסה משנים את היחסים בין הגושים — הסבר ששרון מצליח להבין ״ב־65%״ בלבד. ראיון־פרודיה עם משה איבגי עוסק בערעור על ההליך המשפטי ובניסיוןיו של המרואיין להתחמק מאחריות דרך משחקי מילים ותירוצים.
משם מגיעה שאלת הזמן: האם ראוי לקבוע פגישה ב־12:20, 11:25 או אפילו 12:07, או שרק שעות עגולות ורבעים לגיטימיים; נוסטלגיית ״אם המורה מאחרת שבע דקות מותר ללכת״ נכנסת גם היא. ביט מציג תשלום בטאפ בלי ארנק ומוליד סיפורים על טיול משפחתי שבו אב שכח את הארנק וחזר ארבע שעות הביתה ובחזרה.
בחלק האישי המשמעותי ערן מדבר על הרגע שבו הילדים משתפים פעולה ומשקרים לו, ועל הסתירה שבהורה שאומר ״אף פעם לא משקרים״ אף שגם מבוגרים משתמשים בשקרים לבנים ולא תמיד עומדים בהבטחות. הוא חוזר לסיפור ילדות: הקליט את המורה לערבית ברדיו־טייפ של חבר, נתפס, וכשהיא החרימה את המכשיר הפעיל שוב את ההקלטה מול עיניה; הוא נשלח למנהלת והביתה ופחד לספר להורים עד שהביא חבר שירכך את הרגע. פליקס מפרגן לברים שנפתחים מחדש, והבידוד המשפחתי ממשיך להיות משהו ש״אוכלים״.