אילנה מחליטה להפוך את בהוטן ל״וגאס החדשה״ ומארגנת פסטיבל נשים עם נזירים, מפיקים מקומיים וזמרות מההימלאיה. השניים מדברים על עדי אשכנזי וההפגנות בבלפור, על הטענות שכל הופעה פוליטית של קומיקאי היא ניסיון להתחנף, ועל האופן שבו הרשת מצמצמת הכול למחנה. ״חג שמייח״ עם י׳ מיותרת הופך לשאלת היום.
הסופגניות ממשיכות לפתות, ומשם עוברים לטרנדים ישנים כמו ספינרים, BMX וברייקדאנס. סיפור אישי קונקרטי חוזר לשריפה אמיתית שבה ניסו להשתמש בכמה מטפים שלא עבדו עד שאחד סוף־סוף פעל, מה שמוביל לדיון מפתיע בפרטי הפעלה ותחזוקה של מטפים. רובי ויליאמס, פרופ׳ חיים אשד והדיבורים על חייזרים מאפשרים להם לדמיין שהחיסון הוא בכלל תוכנית מעבר של האנושות.
רגע מאחורי הקלעים בולט מגיע מהופעת זום של ערן לחברה: המנכ״ל מקדיש שעה ארוכה לנזיפה בעובדים על ״התרופפות״ במשמעת, ואז מיד מזמין את ערן לעלות ולבדר את אותם עובדים כאילו לא קרה כלום. הוא בוחר להתעלם מהאווירה ולהתחיל את הסטנדאפ. יש גם דיון בסרט ״לבנון״, בזיכרונות מלחמה ובננסי שמסיים בבומבות.