הפרק מתחיל בקשיים קטנים של החיים — אצבעות יבשות שמתקשות להפריד נייר ופלסטיק, USB ועגבניית שרי — ומיד קופץ לסולימאן הרחב, שמשיק חפלת גג בדובאי עם אורחים בינלאומיים בשמות מעוותים. ברקע יש דיון בסגר הלילי שתוכנן, בשאלה אם יהיה מותר לרוץ ובהיגיון של הגבלות שמתעדכנות מדי יום.
החיסונים חוזרים, כולל תחושת חוסר האמון באופן שבו הממשלה מסבירה את המהלך. הם נזכרים בתקופה שבה ידעו מספרי טלפון בעל פה. שאלת היום עוסקת בנוזל שבקופסת תירס: לשפוך או לשתות, ומשם מגיעים גם למי זיתים, חמוצים ואננס. תחרות מלונות דן ממשיכה עם סיפורי הסתננות ועם רעיון ה-workation.
השניים מציעים בחירות בדרייב־אין או על פני כמה ימים כדי להימנע מתורים. זיכרון ארכיוני אישי מחזיר אינטרקום מקולקל בבניין שאפשר לשמוע דרכו שיחות של שכנים וקווי טלפון משותפים של פעם. ההסכמים עם בחריין, סודאן והאמירויות מובילים לפרסומות פארודיות לחפלות ישראליות בדובאי ולוויכוח על התנהגות תיירים. ברקו מגיע לנחש דמויות ב״זמר במסכה״ אף שהעונה כבר הסתיימה.