השידור ממשיך את הדיון בחיסול מדען הגרעין האיראני ומפתח את הרעיון שכדי לא להפוך למטרה צריך לשבור שגרה בכל פרט של החיים. משם עוברים לשיחה מטא־קומית על העבודה של ערן עם הדמויות שלו, על הקולות, על הגבול בין דמות לחיקוי ועל מה קורה כשהוא עצמו כבר שומע את המנגנון מאחורי הבדיחה.
הם חוזרים לקניות המיותרות של תקופת הסגר — ציוד כושר, גאדג׳טים ודברים שנראו חיוניים לרגע ואז נשארו בבית. יש המלצה נלהבת על הסדרה ״חזרות״ והאופן שבו היא מתארת תיאטרון, זוגיות ויצירה. מסגרת ארכיונית חשובה היא יום הולדתו ה־70 של דני סנדרסון: השניים מדברים על הקריירה שלו, כוורת, גזוז והשירים, ועל כך שהוא ממשיך להרגיש צעיר מהמספר.
הפסיכולוגית רונה חוזרת לטיפול וממשיכה לפתוח אצל ערן זיכרונות ילדות. שאלת היום בודקת מה עושים עם המדבקה שסוגרת שקית פיתות — מחזירים אותה, מקפלים או פשוט מוותרים. לבסוף מתברר שהסיר הענק שנקנה לחמין עלה כ־730 שקל, מה שהופך ארוחת בית לפרויקט השקעה.