יורם קפיטוניק עושה ביקורת פתע לרכב של שרון ומחפש כל חריגה אפשרית: כל תחנות הרדיו אמורות להיות מכוונות ל־102FM, גלעין אגס נמצא מתחת למושב, וכלי הרכב נבחן כאילו הוא ספינה בצי. השיא מגיע כשהוא נוזף בעובדת בשם קורל שילדה בזמן נהיגה ביונדאי יאריס של החברה והשאירו כביכול סימני לידה ברכב.
הסקר בודק אם צריך לרוץ עם הטלפון קשור לזרוע, ומשם מגיעים גם להרגלי טלפון ול״שיחת נקמה״ שמחזירים למישהו דווקא בזמן לא נוח. דותן הנמר מספר כיצד בכלל הגיע לעולם הילדים דרך קשר עם ״נופית החד־הורית״, מאבד ילד בגינת כלבים וטוען שחמי רודנר גנב ממנו את ״איפה הילד״ — אבל בסופו של דבר מתברר שהוא בכלל מקדם מופע למבוגרים עם ניוקי.
אלון נוימן חוזר לזיכרונות ״מוניות״ ומדבר על מופע/אלבום הילדים ״שירים לאמליה״ משירי דפנה בן־צבי, עם גיא לוי, עלמה זק ואיילת רובינסון, ועל כך שבנותיו אוהבות את החומרים. MC השמין מופיע וטוען שהוא זה שהמציא את טייכר וזרחוביץ׳ וממציא להם ביוגרפיות. בסוף נאמר במפורש שלמחרת תהיה רטרוספקטיבה; הפרק עצמו טרי.