רטרוספקטיבה: מנהרות החניון, דותן במחזמר והשבעת טראמפ

רטרוספקטיבה של השבוע שמיד אחרי השבעת דונלד טראמפ, עם כמה קטעים שבנויים ישירות על טקס ההשבעה והמעבר לבית הלבן. המגישים פותחים בגלויות שהגיעו ממאזינים בדואר ובציפייה להזמין חלק מהם לשידור. סולימאן מציג אלבום/אוסף ענק של עשרות שנות קריירה, ״עגלת חיי״, עם מאות שירים וסיפורים על מפורסמים שהוא כמובן מכיר בגרסאות שאינן תואמות את המציאות.

דותן הנמר טוען ש״נתתי לה חיי״ נכתב למעשה על ידו עוד לפני גידי גוב, ואז מציג רעיון למחזמר ילדים שבו תות רוצה להפוך לסוללה; גם כאן אבי דור והמאבק בעולם הילדים נמצאים ברקע. שאלת היום בודקת אם נכון לעקוף רכב של תלמיד נהיגה; רוב המאזינים בעד, למרות הלחץ שזה מפעיל על הלומד.

מקבץ פרסומות שחורות ותחרות מאזינים על עמידה בלחץ משלימים את השעה הראשונה. ב־30 בצי יורם מפתח את רעיון ״המנהרות״ של החניון: לא מנהרות אופקיות אלא מעברים אנכיים בין קומות, עם מבחן מסוכן לכלי רכב ונהגים, כאילו מדובר בפרויקט תשתית אסטרטגי של הצי. חיים סבן מספר שלא צפה בהשבעת טראמפ בזמן אמת משום שהיה עסוק בעניינים בינלאומיים, ולכן שכר אלפי שחקנים וניצבים כדי לשחזר עבורו את הטקס במדויק למחרת.

הוא מנתח את המתנה של מישל אובמה למלניה, את המהומות בוושינגטון ואת כללי הדיפלומטיה דרך עולם הפאוור ריינג׳רס. יגאל שילון מפזר רצף גדול של בומבות. דני סביצ׳ה כבר משתמש בחוק השקיות החדש כחומר לסטנדאפ, עוגן אקטואלי נוסף שממקם את השידור בתחילת 2017. יש גם יחיאל לסרי, עמי וקטעי אולפן נוספים.

השילוב בין ההשבעה הטרייה, המנהרות האנכיות של יורם והמחזמר של דותן מבדיל את הפריט הזה מן הרטרוספקטיבות הסמוכות.