קריסת החניון ברמת החייל עדיין ברקע, אבל הפרק מקבל כמה עוגנים עצמאיים חזקים. אלינה מרואי החשבון מודיעה שלודה עוזבת לחברת שימורים ורוצה עבורה ברכת פרידה מאבי קושניר או חיים הכט; במקביל המשרד שלה ״עובר לדיגיטל״, אבל כשערן מנסה לשלוח מסמך היא דורשת כמובן פקס, משום שזו הדרך הבטוחה.
גידי גוב מגיע סביב אלבום והופעות ומציע לחוקה חוק חדש: האם צריך לאותת גם בתוך חניון, כשכולם ממילא רואים שאתה מחפש מקום. עמותת חיות מתקשרת לערן ומסמנת אותו כ״תורם חלש״ בגלל תרומה קודמת; היא מספרת על חתול חולה, בית עם שלוש רגליים, סנאי מעופף וכלב שנפגע ממכסחת, וכשהוא מציע עשרה שקלים הנציגה מעליבה אותו ושולחת לו תמונת אסלה.
סמי הכבאי פורש מהכבאות וממציא את עצמו מחדש כסמי השמאי: הוא מגיע לבית אחרי שרפה ומעריך כמעט כל חפץ ב־18.80 שקל, עד שהביטוח נהיה לא פחות מסוכן מהאש. אבי דנגור מספר על ״מייקל״, ״מטומטמת״, הסרט ״בין העולמות״ והערבית שלו, וממשיך למשחק לגיטימי/לא. עד ראייה הייטקיסט לקריסת החניון מתאר את הדרך הארוכה מהמשרד כאילו ניצל מאסון טבע.