המקור של יש לי ידידה, אילן על עמיר פרץ ומוזיאון מכוניות שעווה

יורם קפיטוניק מקים גרסה מוטורית של Madame Tussauds — מוזיאון מכוניות שעווה עם דגמים מפורסמים והיגיון צבאי־תחבורתי משלו. ד״ר אילן רבינוביץ׳ מנתח את עמיר פרץ, מתבלבל בפרטי הקריירה, חוזר שוב ושוב לסמדר שיר ומוכיח שהמטופל תמיד פחות מעניין ממנו. סיפור כרטיס האשראי מתחיל בחשד לחיובים זרים קטנים ומסתיים בכך שערן מגלה שאלו בכלל רכישות שלו בכרטיס אחר — בזמן שהכרטיס המקורי עדיין אבוד ומוקפא.

השיחה על מפגשי מחזור מגיעה לעייפות מהצטברות של יותר מדי קבוצות עבר בגיל שבו כבר יש כמה וכמה בתי ספר/עבודות להתגעגע אליהם. תחרות המזוודות כוללת עוגה שנחשדה כמטען, אקדח שחייל החביא במזוודה של אביו וטיסה עם הנשק, ושיער פאה שנתקע ברוכסן ונראה כמו גופה. השיא הארכיוני מגיע כששלום לבבר, מורה לעברית, מגיע לאולפן ומתגלה כמקור למשפטים שסומפלו ל״יש לי ידידה רוצה להכיר בדרן״; הוא משחזר את משפטי הלימוד האבסורדיים, הקודים והתרגילים ושומע את הלהיט שנולד מהם.