הפיגוע ברחוב דיזנגוף והמצוד אחר נשאת מלחם משנים את פתיחת התוכנית: שרון וערן מדברים על סרטוני האבטחה שממשיכים לצוץ, על המשקפיים השקופים והתיק של החשוד ועל תחושת האירוע שעדיין לא נגמר, ונזכרים בפאניקה תל־אביבית ישנה סביב אישה שירתה כדורי טוטו מתוך שרוולי המעיל.
מכאן הם חוזרים לקומדיה עם תחרות ״גבר גבר״ על פדיחות שאבות עושים לילדים. ערן משמיע מערכון ביתי שבו התינוק שלו מדבר כמו מבוגר באמצע הלילה: המוצץ נופל שוב ושוב, חם לו, התאורה המרגיעה מעצבנת אותו והוא מנהל משא ומתן כדי שייקחו אותו לסלון וייתנו לו להירדם על אבא. פינת ״מישהו או מישהי״ ממשיכה לתקן שירים שאינם מאוזנים מגדרית.
תום יער מתלוננת על Facebook Memories שמחזיר לה מדי בוקר סטטוסים ותמונות מביכות מלפני שנים, כאילו חברה ותיקה חושפת מול כולם דברים שכבר הצליחה להדחיק, ומבקשת שוב ושוב “see less stories like this”. מאזין מספר שאביו הזמין במסעדה בחו״ל דג עטוף ב־“money paper”. יורם קפיטולניק מגיע בשם עיריית תל אביב עם ״הודעות הרגעה״: לא חייבים ללכת לבית הספר, לא חייבים להסתובב בחוץ ולא חייבים להתקהל — הוראות שאמורות להרגיע אבל נשמעות בדיוק כמו סיבה להיכנס לפאניקה. הסקר היומי שואל אם צריך לשלם על אנטי־וירוס או להסתפק בגרסה חינמית.