דותן הנמר מגיע לקראת פסח עם שירי ילדים חדשים ועם עולם קולינרי של אתי ספגטי ורמי מקרוני, שבו כל שם נהפך למזון וכל מסר חינוכי מיד מתפרק. הוא מציג גם תוכניות קיץ לילדים שנשמעות כמו מסלול הישרדות: מגרש גרוטאות, מחצבה, בריכה מבקבוקים ועוד אטרקציות שאף הורה שפוי לא היה מאשר, תוך המשך המלחמה באבי דור.
תחרות פספוסי הטיסות לפסח ממשיכה. בחוקת היום מתווכחים על תדלוק עצמי — האם לחסוך ולעשות הכול לבד או להעדיף מתדלק. עמי מתקשר בענייני מכולה ומתחיל כרגיל מסע של עשרות סימני זיהוי בלתי אפשריים, עד שהשאלה ״איזה עמי?״ כבר חשובה יותר מהסיבה שבגללה התקשר. לקראת הסוף נוגעים גם במלחמת ליצמן בג׳אנק־פוד ובשאלה מתי אדם הוא פשוט אוכל חטיפים ומתי הוא כבר ״צרכן מונצ׳יז״.