היום השני של ביקור טראמפ מספק אינסוף פרטים קטנים: אורן חזן והסלפי, כומתות צה״ל, פרוטוקול, אנשי המשלחת והאובססיה המקומית לכל מחווה. לצד זה מגיע סיפור אישי מאוד שימושי לחיפוש: הטלפון נכנס ללילה עם 95% סוללה, מת לחלוטין, ושעון ההשכמה לא מצלצל — בדיוק לפני איסוף ב־5:40; ערן מתלבש בשלוש דקות כדי לא לפספס.
השיחה על אוכל עוברת לרוטב קפוא, בצל, בישול למשפחה ולרגע שבו כבר טרחת על ארוחה ולכן ״לא רוצה — שלא יאכל״, יחד עם כלי מטבח כמו פורס ביצים ומנדולינה. תחרות ההתעוררות ממשיכה, והסקר שואל מתי צריך לוותר על סלפי אם המצלמה לא מסתדרת תוך כמה שניות — הקבלה ישירה לסלפי המפורסם של חזן עם נתניהו.
שחר חסון פורץ לקראת הסוף עם רותם טרבלסי כמופע חימום ואז רצף ארוך במיוחד של ״יש לך פרצוף אחי״ — מקופלת שפגשה מגהץ, סלמון שפגש דג־שוטר ועוד. בסיום מוכרז שלמחרת יהיה רטרוספקטיב, אבל הפרק הזה עצמו טרי.