מונית - שיחה משמואל

שרון ממהר לסליחות בבית הכנסת הגדול בתל אביב ועולה למונית של מאיר, שמוכן להסיע רק אנשים שהוא מכיר. אחרי היכרות קצרה מאיר מבקש ממנו לגשש מתחת למושב אחר אפרסק שנפל, ואז להחליף אותו על המונית לשבוע בזמן שייסע לקרואטיה עם ידידה משותפת. רישיון למונית לא צריך: מספיק לקחת את התעודה שלו, לחבוש כובע ולגדל שפם.

מאיר מתרגל קרואטית מקלטת ומתקשר לידידה, שמודיעה שלא תוכל לנסוע כי שמואל חזר הביתה — לטענתו, הם נשואים וזכותו לחזור. שיחה ממתינה מעוררת ויכוח על מספר מזוהה שהנהג לא מזהה, והידידה ניגשת לפנקס לבדוק אם זה שמואל. כששרון מבקש לרדת, מאיר מעכב אותו בגלל מטבע זר שמצא בעודף: אולי בחו״ל הוא שווה מאה שקל. שרון כבר מסכים להחליף אותו, כולל שפם חצי אפור וחצי לבן עם קצת ג׳ינג׳י באמצע, רק כדי לצאת מהמונית; מאיר מדווח לידידה ש״הקטע עם העשר אגורות״ עבד ומבקש עוד מטבעות כאלה.