במצב הנוכחי עם שרון טייכר וערן זרחוביץ' - שעה 1

שעה חגיגית שמוקדשת ל־40 שנה לעליית ניקוי ראש, עם קטעים מקוריים מהתוכנית של מוטי קירשנבאום ורימייקים חדשים שנכתבו ובוצעו במיוחד. שרון וערן פותחים בשיר הפתיחה “במצב הנוכחי”, נזכרים באנימציה של יוסי אבולעפיה ובכך שהתוכנית המקורית שודרה רק 32 פעמים, ומסבירים את הפורמט: להשמיע מערכונים ושירים משנות השבעים ואז לבדוק איך אותה סאטירה נשמעת במציאות עכשווית.

המערכון על חנות מוצרי החשמל, עם טוביה צפיר וספי ריבלין, חוזר לתקופת האינפלציה: לקוח נכנס לחנות רק כדי לתת כסף ולוותר מראש על תנור, מקרר, שואב אבק, מזגן וטלוויזיה, כי המחירים ממילא יעלו ודמי הקדימה ייעלמו. דניאל לפין מעביר את אותו רעיון למשרד תיווך, בביצוע ליאת הרלב ורועי בר נתן: לקוח שמבין שהכסף שלו מספיק אולי לבלטה, מציע הון עצמי, כליה וריאה של אשתו, ובסוף מקבל עצה להשתמש במה שיש לו כדי לקנות את ברלין כולה. בין לבין מושמע “אכול ושתו”, שיר כלכלי על רזרבות, דולרים שנגמרים ומסקנה פשוטה: אם מחר כל הכסף נגמר, עדיף לאכול ולשתות היום.

הם מספרים על לידת ניקוי ראש אחרי מלחמת יום כיפור, על “לא הכל עובר”, על רוממה, על הכותבים ב. מיכאל, קובי ניב, אפרים סידון וחנוך מרמרי, ועל הסרט “פוסט מורטם ניקוי ראש” שלא שודר בגלל דברים שאמר קירשנבאום על מנהל הכספים של רשות השידור. מערכון ד”ר קפריזי המקורי, עם שמעון לב־ארי וטוביה צפיר, מציג פרשן לענייני קפריסין שמסביר בביטחון שכל התפתחות סותרת הייתה “צפויה”; הרימייק של דרור ויידמן, עם גורי אלפי ודביר בנדק, מעביר אותו לאוקראינה, קרים, פוטין, אובמה וגם דיווח פתאומי על מכבי תל אביב ביורוליג. אחר כך מגיע השיר “להרוג טורקי ולנוח”, על טורקים ויוונים בקפריסין שהורגים ונחים כאילו יצאו לסיור.

בראיון עם אפרים סידון הוא מתאר את רשות השידור ברוממה כ”בית המקדש” של הטלוויזיה היחידה, אבל גם כמפעל עם מסדרונות וחדרים קטנים, בלי חדרי שחקנים ובלי פרומפטרים. הוא מספר שהתוכנית שודרה פעם בשבועיים בגלל ההפקה המורכבת, שהעורכים עוד עבדו עליה ביום השידור, ושפוליטיקאים פחדו ממנה עד כדי בג”צים והצעות חוק להוריד אותה. סידון נזכר גם בחופש שקיבלו מיצחק לבני, ארנון צוקרמן ומוטי קירשנבאום, ומסביר שסאטירה היא נשק של חלשים מול חזקים.

לקראת סוף השעה מושמע “בגימנסיה רחביה”, שיר על הפאניקה הצבועה סביב חשיש בבית ספר של “ילדים טובים”, לעומת ההתייחסות לשכונות מוחלשות. המערכון התנ”כי על איוב מציג אדם שמקבל שכין, חורבן בית ומות ילדים בשלווה מקראית, אבל מתפוצץ מנפילת מניות בבורסה; ברימייק של ברק כהן, דוב נבון ואבשלום קור הופכים את איוב למי שמסוגל לשאת הכול חוץ מאייפון 4 איטי, וואטסאפ שנטען בשתי שניות ואפליקציה שנסגרת. השעה ננעלת בשיר “באיזו מדינה אתה רוצה לחיות”, שמציע מדינה לפי תפריט של גבולות, אקלים, הפגנות, עצומות ורצונות אינסופיים.