חותרים למגע: פרק 86

שידור מיוחד בשבת במהלך מבצע ״עמוד ענן״, עם מור גלפנד שמפסיקה את הצחוקים להתרעות צבע אדום והבקשה שתיתן לפחות לסיים את הפאנץ׳. ערן מספר על שתי הירידות היחפות לחדר המדרגות, על השכנה שמבקשת ״בוא תבדר אותנו קצת״ דווקא כשהוא בהיסטריה, ועל השכן שמרעיש בדג׳ירידו. אחרי ריב עם לירון, שניהם שוכבים בשתיקה ומקשיבים לדייט המוצלח מדי של השכן מלמעלה; הרצון לדפוק בתקרה עם מטאטא הופך להוכחה שהזדקנו. לקראת האזעקה הבאה מתכננים שש־בש, עוגה וספה עם נרגילה בחדר המדרגות. בגבעתיים, לעומת זאת, לא מגיעים לא המודרנה ולא הטילים, והקו האדום של אויבינו הוא הלילה הלבן. ההסברים של מוישה אופניק ועידו רוזנבלום לא עוזרים למצוא קיר פנימי בדירה תל־אביבית קטנה, מזרן יוגה מוצע לשכיבה ברחוב, וכיפת ברזל מתבקשת לא לתפוס ארבע חניות בכחול־לבן. ברקע: תמונות המקרונים שנעלמו מפייסבוק, החדר הפרטי של אהוד יערי בחדשות, רולידר כאמצעי מניעה והבטחה ללירון שאחרי עוד אזעקה תבוא הצעת נישואים ואחרי השנייה ילד.

רזי ברקאי ממשיך את ״מה בוער״ בגל פתוח שבו ״ארבע אחר הצהריים״ עוברת לחמש לפנות בוקר ו״ציפורי לילה״ מיורטות. משה נוסבאום מדווח על חיסול סמנכ״ל השיווק של חמאס, על בנק מטרות בשיטת cashback ועל הנפילות שלו בשטחים פתוחים, ונמלט למחסה אצל ג׳ולי מרויטרס. איסמעאיל הנייה מאחר למצרים כי ניצל את היציאה מהבונקר לכביסה, פיתוח תמונות ומכפלת בג׳ינס. בהמשך רזי מגיע לעמליה דואק מול עזריאלי: היא מסרבת לפנות את השידור לנוסבאום, ממהרת בעקבות התראה שהסרט שלה מתחיל ומדווחת על נשיכות בתור לטירה בג׳ימבורי. שמעון פרנס יוצא לדרך ״על עמוד הענן״ עם ציטוט של אלי זולטא, רשימת זמרים יוונים שבאים לכסות את המינוס וראיון עם יענקל׳ה בן סירא מ״הפרויקט של סטעלמך״. השלישייה מחזירה את שירי היידיש ומבצעת גם ״גנגנם סטייל״ עם הידיים, הרגליים והשלייקס; שני חבריה האחרים נעדרים לא בגלל הדרום אלא בגלל הזקנה.

תומר נוח מלהבים, תלמיד י״ב שמשדר ברדיו אשל הנשיא, מספר על השהייה בבית ועל נסיעה לסינמה סיטי בראשון לציון לראות את ״הורג אותם ברכות״ — בלי מספיק אקשן, לטענתו. ערן מציע לארח אותו בדירה שכל קירותיה חיצוניים, ותומר נזכר בסיור בגלי צה״ל שבו כבר הצטלם עם טייכר ומבקש להחזיר את אטילה שומפלבי. שרון מודה שהוא מתעקש למצוא חניה צמודה לכניסה לחדר הכושר, ומספר על מכר מהלימודים שהקוקו המפואר שלו התגלה כפאה: בת זוג שכנעה אותו להסיר אותה ואז עזבה. ערן חוזר לימיו כשקמיסט של סיירת מטכ״ל, לקוקילידות ולבמבה שאכל בלי לשלם ולטוסטים שהכין בצבא, ומציע לרדת לשטח עם שקמית ניידת. בתור חבר כביכול בתשיעייה הוא גם לוקח אחריות על ה״ענן״ בשם המבצע ומסביר איך עוברים מהתשיעייה לשלישייה ולמטבחון, עם קוטג׳ שאסור לגעת בו. מול מסכי האולפן משווים בין יירוטים בערוץ 2 ל״נשות הטייסים״ בערוץ 10, ומדברים על העימות של רינה מצליח ודני קושמרו עם אחמד טיבי. יום ההולדת של ערן נקטע עם ביטול המסעדה מתוך פחד לצאת, וגם ההפתעה שתוכננה עם הזמר שלמה עוז לא יוצאת לפועל.

אילנה משבחת את ״קליפת ברזל״ ואת החוסן הלאומי, אבל מבהירה שהיא לא מתנדבת אלא מעיפה חשבוניות כ״זמרת המבצעים״. היא מופיעה בכל הטווחים, ובחדרי מדרגות נותנת מופע אנפלאגד עם נגן ותאורן שתוקע גפרור בכפתור האור. המופע קוצר לעשר דקות, מהאזעקה ועד החזל״ש, כולל ירידה במדרגות בדקה השמינית והדרן רק אם יהיו מחיאות כפיים; המאחרים נשארים בחוץ לפי הכללים של החתול שמיל. דובי לנץ מגיש ״שירים שהשזאם לא מזהה״: ״שקט״ של גוסטב קוקו, זמרת מסורינאם שמקליטה בנפרד מהמוזיקה ומסרבת לעשות מיקס, מלחין בלגי שבעיית זיכרון גורמת לו לכתוב יצירה חדשה כל ארבע שניות, וכיסא פסנתר שמגיע להופעה במרכז הפוליטורה בברקן. כלי הנגינה האחרון אינו מנגן אלא טוחן גרגירי חיטה. לקראת הירידה הבאה לחדר המדרגות ערן שוקל להכין ליד הדלת קימונו משי, כפכפים ועוגה לשכנים, והשיחה מגיעה עד קימונו מפרווה.