ציצווה - הלוויה של סוכרת ציצווה

ציצווה מספר לשרוני מותק שכתבו עליו ב״עלוקה״, אבל לא מצליח להיזכר אם זה בעיתון של היום, אתמול או שלשום. הוא מבקש בחזרה את הכיפה הלבנה שהשאיל לשרון: אמו סוכרת נפטרה, והוא חושש שלא יכניסו אותו לבית העלמין בלי כיפה. כיפת קרטון לא באה בחשבון — אולי כבר ישים על הראש תבנית ביצים.

סוכרת נקראה על שם הסוכרת שהייתה לאביה כשנולדה; בחו״ל קראו לה דיאביטיס כדי להסתיר את יהדות המשפחה, ורק בארץ עִברתו את שמה. אלא שבמודעת האבל כתוב בכלל ״סוזנה ציצווה״. ציצווה מסביר שקרא את העיתון תוך כדי רכיבה על אופניים, האותיות קפצו והעין התבלבלה. אמא שלו לא מתה, ושרון יכול להשאיר אצלו בינתיים את הכיפה.