זהו פרק שמנצל את העובדה שהוא בשידור חי: חקירת אוריך–פלדשטיין ופרשת קטאר, צווי איסור פרסום ומינוי ראש שב״כ שמוכרז ואז כמעט מיד משתנה מתחברים ל־1 באפריל ולתחושה שקשה להבדיל בין חדשות למתיחה. זרחוביץ׳ נזכר באודישן שבו התכונן פיזית לתפקיד קנגורו וגילה ברגע האחרון שמדובר בכלל בדיבוב.
הם מעלים רעיון לשמור הודעות קוליות שנמחקו בוואטסאפ. ג׳מיל חפוז מחפש דג מנקה עם רישיון עסק, קוקר ספניאל דרמטי ודג ליצן לליצנות רפואית. מתיחות 1 באפריל בבית נבחנות מול מתיחה ישנה שבה הילדים קיבלו הוראה לארוז לפריז. שאלת הסקר: האם מתקנים אדם זר שטועה במין של הכלב; מכאן מגיעים לחתולים תלת־צבעיים.
AI שמייצר פוסטרים מעורר חשש למעצבים ולעבודות יצירה. דואר לדיירים קודמים, מפתח לתיבת הדואר והטלסקופ שכמעט לא יוצא מהתיק מזכירים כמה חפצים נשארים בלי שימוש. יאיר מגיע לצלם כביכול אודישן לתפקיד ראש השב״כ, והרעיון הופך למערכון שלם.