הקומדיה כבר חוזרת כאן בצורה ברורה ומשמעותית יותר. פנחס בודאגוב ממשיך את משימת הפודטראק לחיילים ומפתח עולם שלם של ״סוגי חאקי״, תפריטים ושירותי שטח, תוך מלחמת פודטראקים מול חיים כהן. ג׳רי פנדלבאום חוזר עם משפטי זן מותאמים למלחמה ועם היכולת הקבועה שלו להפוך כל עצה פשוטה למסלול עסקי או פילוסופי מפוקפק.
מסביב למערכונים ממשיכים ד״שים לחיילים, מילואימניקים ומשפחות ושיחות על העשייה האזרחית. במקביל טייכר וזרחוביץ׳ כבר מרשים לעצמם לדבר בצורה חריפה יותר על אחריות, הנהגה ותפקוד המדינה, בלי לוותר על הדגש שהמאזינים והאזרחים ממשיכים לעבוד, להתנדב ולתמוך זה בזה. זהו פרק חשוב ברצף אוקטובר משום שהדמויות כבר אינן ״טעימה״ ניסיונית בלבד: הן חזרו להיות חלק טבעי מהשידור, גם כשהמלחמה עדיין מכתיבה את המסגרת.