עוד שידור מלחמה שבו הפורמט הרגיל חוזר בהדרגה. דובר צה״ל מקבל שוב מערכון מלא, והפעם הוא כבר מרגיש כמו דמות שחזרה לשגרה החדשה של התוכנית. גבי חברה של אמא חוזרת עם מסכת אב״כ, רמיזות והיגיון גבי טיפוסי שמכניס את עולם החירום לתוך היחסים המשפחתיים המוזרים שלה עם ערן.
לצד הקומדיה עולות שיחות קשות יותר: מורה לספרות מספרת על תלמיד שנהרג, אח מבילינסון מתאר את העבודה בבית החולים, ורוקח מספר על סיוע למפונים בכפר המכביה. השידור ממשיך לנוע בין ד״שים, מוזיקה, סיפורי התנדבות ושאלות על הדרך שבה אפשר לחזור לצחוק בלי להרגיש שהצחוק מבטל את האבל.
החיבור בין מערכונים מוכרים לבין עדויות מהשטח מדגים את הפורמט ההיברידי שנוצר באוקטובר: לא עוד גל פתוח בלבד, אבל גם עדיין לא תוכנית רגילה לחלוטין.