AI בהוליווד, יובל כספין והתזמורת בבית האבות

יום אחרי חגיגות השמונה, עם אבטיחים, חום וזיכרונות ילדות של קיץ בלי מזגן. צח ברטר מציע קליניקה אלטרנטיבית לנשים בלבד. הנושא המרכזי הוא שביתת התסריטאים והשחקנים בהוליווד והפחד מ־AI: שימוש בפנים, בקול ובכתיבה, יצירת תוכן חדש על בסיס אדם שצולם פעם אחת והאפשרות להחליף כוח עבודה שלם.

הם מזכירים גם ניסוי ביצירת South Park ב־AI, וערן מבקש מ־ChatGPT לכתוב סטנדאפ על תורים בדיסני — מהיר אבל גנרי ומיושן. יובל כספין מגיע וממציא לטייכר וערן קריירות תיאטרון ואופרה ומידות גוף. תזמורת המשטרה מובילה לזיכרון מרגש־כואב מדיור מוגן: אישה מבוגרת עוזבת את ההליכון כדי למחוא כפיים למוזיקה ונופלת לאחור.

יש גם סיפור על התערבויות מטופשות, ארוחת הפרס שהופכת בעצמה למטלה, ארי שמאי ופרשת ״לשחרר את יגאל עמיר״, ובבר עם עברית.