פרק גמר המונדיאל, בערב שבו ארגנטינה וצרפת נפגשות ומסי עומד במרכז כל הציפיות. טייכר וזרחוביץ׳ נותנים תחזיות לגמר ומדברים על רונאלדו, מודריץ׳ ושדרני ספורט. פנחס בודאגוב סוף־סוף מדווח מתוך אזור האצטדיון, אבל מודה שהניידת כבר הפכה רשמית לפודטראק: הוא חתך בה חלונות, מתכנן אוכל ארגנטינאי וצרפתי, לא בטוח שיחזיר אותה לרדיו ואף רוצה להישאר בקטאר אחרי הטורניר לטובת גאלות וסיורים קולינריים.
ערן מגלה שלמכונית החדשה שלו אין גלגל רזרבי אלא ערכת ניפוח ואיטום, והשיחה הופכת לנוסטלגיה לאבות שמחליפים גלגל. גיא הוכמן מגיע עם מכונת ה״פאנץ׳״ שלו ועם הגישה שכל מי שמולו צריך לעמוד ולקבל את הבדיחה. יש גם דיבור על טיסות, שאלות ביטחון, עולם שטוח ובשמי מונדיאל. המסגרת של הגמר ופנחס שמסרב לחזור עם הניידת הופכים את הפרק למובהק.
הפרק כולל גם את ההתרגשות מהגמר עצמו, הרצון לראות את מסי מניף את הגביע והאכזבות סביב רונאלדו וקרואטיה. בסיפור הגלגל הרזרבי הם מגלים שהטכנולוגיה החליפה מיומנות משפחתית ישנה, ומכאן מגיעים לזיכרונות על אבות, פנצ׳רים וערכת תיקון. גיא הוכמן מגלם את הצד השני של הבדיחה הציבורית — האדם שמייצר פאנץ׳ על מי שמולו גם כשאין לו ממש אפשרות לבחור.
היום בטייכר וזרחוביץ' פנחס בודגוב, גיא הוכמן וחלומי פרפיום