הפרק פותח ויכוח על המילה ״חנון״, על ״סאחי״ ועל האופן שבו תגובות ברשת הופכות מילה לזהות. פינה חדשה מנסה למצוא עבודה לגמליאל, מפוטר הייטק עם רזומה בעייתי במיוחד: קמע של כרוב כבוש, מפיות בקפה יפעת, נפילה בחנות נעליים, מכתבים מאמא ורצון לעבוד דרך פקס. אינדיאנה ג׳ונס והאריסון פורד מחזירים לשיחה את הדה־אייג׳ינג ואת הקושי להחיות כוכבים וסרטים ישנים.
בחלק מוזיקלי ארוך מפרקים את הדרך מ״כמו צועני״ ל״אנחנו נשארים בארץ״ ולהופה היי ומנסים להבין איך שירים ומסרים של תקופה מתחברים. ״הבולען״ כבר מקבלת תגובות ובקשות לפודקאסט נלווה, אף שעדיין רק בתחילת דרכה. זהו פרק שבו פינת חיפוש העבודה והדיון על חנונים משמשים עוגנים עצמאיים לצד המשך בניית המיתולוגיה החדשה.
הפינה עם גמליאל מציגה ממש רזומה מפורט של עבודות וכישלונות, ולכן היא יכולה להימצא גם מחיפוש על קמע כרוב כבוש, קפה יפעת או חנות נעליים. הדיון על אינדיאנה ג׳ונס עוסק גם בהאריסון פורד המזדקן ובטכנולוגיית הצערת פנים. המסלול המוזיקלי מ״כמו צועני״ ל״אנחנו נשארים בארץ״ נשמר כי זו שיחה ארוכה ולא אזכור שיר חולף.
היום בטייכר וזרחוביץ' רן שריג, גמליאל ומגזין מאקו