טייכר מספר על לילות של בכי עם גילי ועל עוד עצות הורים, ומשם השיחה עוברת לנוסטלגיית קולנוע ולנתב״ג: אבטחה, חדירה של רכב, חלומות על נחיתת חירום וסיפורים סביב שדה התעופה. עולה גם סיפור על משפחה שחפרה בריכה ללא היתר ובחצר נמצאה גופה, מה שמקבל את טיפול התוכנית. הספרן מפתח־תקווה חוזר עם רשימה חדשה ומופרכת של ספרי ילדים שערך כביכול לא החזיר במשך עשרות שנים.
יורם שפטל מגיע כדי לשכנע לא להתנתק מנטפליקס, אבל עושה זאת תוך קטילה בלתי פוסקת של השירות והתוכן שלו. במקביל נמשכת טבלת ניחושי המונדיאל. הפרק נשען על שלושה סיפורים שקל מאוד לזכור בנפרד: הספרן האובססיבי, שפטל שמגן על נטפליקס באמצעות השמצתה, והגופה בחצר לצד סיפורי נתב״ג.
בסיפורי נתב״ג נשמרים גם הפחדים מהפרות אבטחה ומהרעיון של נחיתת חירום, ולא רק הגופה בחצר. הספרן ממשיך קו שכבר התחיל בפרק קודם ולכן חשוב לזהות אותו כדמות חוזרת עם חובות ספרים דמיוניים. שפטל, מצדו, עושה את ההיפוך המוכר: לכאורה בא להציל את נטפליקס אבל בפועל מספק רצף סיבות למה השירות גרוע.
היום בטייכר וזרחוביץ' פנחס בודגוב, הספרן ויורם שפטל