פנחס בודאגוב ממשיך את שליחות קטאר אבל עסוק יותר במסעדות ובאירועים קולינריים מאשר בכדורגל; הוא מדבר על פיטר שמייכל, מפגשים סביב המונדיאל ועל התקשורת העוינת לישראל. טייכר מספר על אמבטיית תינוק מתנדנדת שקנה, על התחושה שהיא לא יציבה ועל החזרה לחנות אחרי שנאמר לו למעשה ״ככה זה״.
רנן השדכן חוזר עם עצותיו וההיגיון הפרטי שלו. שמעון פרס ההולוגרמי מתרגז על MyHeritage ועל כלי AI שמלבישים אנשים כוויקינגים, פיראטים ודמויות היסטוריות. יש גם שיחה על הדוקו Pepsi, Where’s My Jet? ועל פרסים ישנים כמו הקוף של טרופית. כך הפרק ממשיך שלושה קווים של התקופה: קטאר, תינוקת בבית, ודמויות ותיקות שמתמודדות עם טכנולוגיה חדשה.
מסמך הקורפוס חשוב גם להמשך דמותו של פנחס: הוא כבר מתרחק מהרעיון של דיווח ספורטיבי ומעדיף אוכל, מסעדות ואורחים. סביב האמבטיה טייכר מתאר מוצר הורי שאמור להקל עליו אבל נראה לו מסוכן, ואת המפגש המתסכל עם שירות הלקוחות. שמעון פרס, לעומת זאת, מתייחס לכלי יצירת התמונות של MyHeritage כאילו מדובר באיום על המורשת ועל הדימוי הציבורי.
היום בטייכר וזרחוביץ' פנחס בודגוב, רנן השדכן ושמעון פרס