השידור שאחרי יום כיפור ולפני פגרת החגים. שרון מספר על בית הכנסת שבו יורם גאון משמש כחזן ועל ההמתנה הארוכה עד לשופר. יום כיפור מחזיר לחרדה כהורה כשהילדים רוכבים לבד על אופניים, ולזיכרונות הילדות שבהם נסעו מפתח תקווה עד תל ברוך בלי טלפון ובלי דרך ליצור קשר. האוויר הנקי של יום כיפור והכבישים הריקים מקבלים רגע משלהם.
יורם קפיטולניק זועם שרכב של צי התחבורה ״שבת״ בחג ומתייחס למכוניות כאילו הן חייבות לעבוד גם ביום כיפור. Dahmer נכנסת להמלצות. אחרי הצום חוזרים לקפה, מכונת הקפה הביתית והוויכוח איך קוראים באמת לפינג׳אן. בירוקרטיית הוויזות לילדים, ביטול קו טלפון ביתי ופקסים ממשיכים את עולם השירותים.
נמסר במפורש שהפרקים הטריים יחזרו רק אחרי החגים. נוסטלגיית יום כיפור כוללת גם קטטות של פעם. החלק הארכיוני החשוב הוא סיפור החקירה במשטרה בעקבות סרטון סאטירי שעסק באריאל שרון ובמונדיאל: שלושה חוקרים, טביעות אצבעות, עלבונות ותחושה מופרכת של חקירה פלילית בגלל קומדיה. דני סביצ׳ה מסכם פוליטיקה וחגים וגם עובר לאנגלית. הסקר שואל על טלוויזיה במרפסת.
היום בטייכר וזרחוביץ' יורם קפיטולניק, רנן השדכן ודני סביצ'ה