המשך יום טוב, ביבי בתחנת הדלק ומומו

הפרק נפתח בביטוי הפסיבי־אגרסיבי ״המשך יום טוב שיהיה״ ובנוסטלגיה למכתבים צה״ליים שתמיד מסתיימים בסעיף ״בברכה״. פליקס מפרגן לגלידריות לקראת החום. יאיר לפיד כבר ראש ממשלה, ובנימין נתניהו מצולם בתחנת דלק מנקה שמשה כחלק מהשיח על מחירי הדלק ויוקר המחיה. שרון וערן מדברים על מאפייה שרואים את החצר האחורית שלה, על ציפורים וחולדות שמסתובבות ליד הסחורה ועל כמה עדיף לפעמים לא לראות מאחורי הקלעים של עסקי מזון.

חיים אתגר רודף אחרי נוכל הטינדר, והפרומו הופך בעצמו לחלק מהסיפור. איראן נכנסת דרך דיווחים על פריצה למערכות הרכבת הקלה והודעות מתחזות למשטרה; מכאן חוזרים לתחנה המרכזית החדשה והישנה, לקסטות ולזיכרון ילדות שבו רובה של חייל נפל על הרגל. שיחות צבא ממשיכות למטווחים, M16, מקוצרר ורימונים במילואים.

ערן מספר על תאונת גילוח בקרחת, ואז מומו חוזרת עם סדרת ״שירים מקוריים״ שמתגלים שוב ושוב כהעתקות, כולל מספר הטלפון של שרון בתוך שיר. הסקר שואל אם אחרי ההזמנה במסעדה צריך להשאיר תפריט אחד על השולחן.