חמישי חי של עמדת חיטוי. יורם קפיטוניק מבודד בתחנה ומנסה לנהל מרחוק את צי הרכב המאובק. השניים מדברים על הלחץ של אנשים שמתרחקים מהם ברחוב ועל כך שכבר אי אפשר לקחת את זה אישית. ננסי מגיע ל״עכשיו ברצינות״, והם יוצאים נגד גל הממים הסאחי של ״רוגע לך״ ונגד פרסומת המרפסות עם נינט, אמיר דדון וגיא זו־ארץ — במיוחד הקריאה להיכנס הביתה כי ״המזגן בורח״.
ביטול האירוויזיון מכאיב במיוחד בגלל עדן אלנה, והשניים מציעים לה לפחות לשמור לעצמה את הפנטזיה מה היה קורה אילו התחרות התקיימה. דיסקו זון הופך למסיבה רדיופונית למבודדים. הדיון היומי על שטיפת ידיים מגיע לשאלה אם בזמן 20 שניות הקרצוף צריך לסגור את הברז; 65% בעד. מדברים על איך העולם ייראה אחרי הקורונה, אילו הרגלים יישארו, על יובל נח הררי, ביל גייטס ושיתוף פעולה עולמי.
דני סביצ׳ה נותן סטנדאפ מהמרפסת. יש גם געגועים לסבתות, לחדר הכושר ולחיים הקודמים. הפרק מתפקד כצילום מצב חי של הרגע שבו הציבור כבר בתוך הסגר אבל עדיין לא יודע כמה זמן זה יימשך.