עמדת חיטוי ממשיכה ביום נוסף של השבתת המשק. ערן מדבר על הרצון ללמד את הילדים כסף, חיסכון ופנסיה דווקא כשהמציאות מוכיחה כמה מהר הכול יכול להיעצר. מדברים כבר על משבר של חודשים ולא ימים, על מסכות ועל אנשים שמתחילים להתרחק זה מזה באופן כמעט אינסטינקטיבי. שלי קראוזר עולה כפרשן כלכלי אפוקליפטי: העסקים הקטנים יהפכו לפצפונים, מים ייעלמו, בלוטים יהיו מטבע חדש והחברה תידרדר כמעט לקניבליזם — פרודיה על נבואות הזעם הכלכליות.
הקורונה משנה גם את הכנסת, עם השבעה בקבוצות קטנות ושימוש באיכוני טלפונים כדי לעקוב אחרי מסלולי חולים. חתונה ממבט ראשון ממשיכה, והזוגיות שם נראית מוזרה במיוחד בתקופה של ריחוק. בבית, נועם הופך ל״אבא של שבת״ בקבלת שבת משפחתית מאולתרת, וערן מחפש את נוסח הברכות באינטרנט.
שירים שהשז״ם לא מזהה חוזרת. שאלת היום עוסקת בפעילויות משותפות במרפסות ובאונליין; 80% בעד. השידור כולו מנסה להחזיק שגרה בזמן שכבר ברור שאין שגרה.