ספינות הקורונה ממשיכות לשוט בלי אפשרות לעגון, והתחושה היא שהבידוד עצמו הופך לחלק מהבעיה. דורית חוזרת, והבחירות המתקרבות מעוררות שוב שיחות על גושים והצעה פשוט לא לקיים בחירות עד שסקר יראה שינוי אמיתי. ערן מנסה לצלוח בבית את Once Upon a Time in Hollywood ומוותר בערך במקום שבו שרון ויתר בקולנוע; שניהם מתארים את הסרט כטרנטינו מצוין שהם פשוט כבר לא מסוגלים לשבת ולראות, ופותחים דיון על אובדן הסבלנות לסרטים ארוכים.
טל טנצר מכין להם תיקיית אותות חדשה סביב ״זיגזגזוג״. פינת סטריאוטיפ מסתבכת סביב ההגדרה של ״סרט אימה שחור״ והזהירות הלשונית. פרסומות בשחור חוזרת. ג׳רי פנדלבאום משיק קורס קריאת מחשבות שאי אפשר עדיין להשתתף בו אבל בהחלט אפשר כבר לשלם עליו, ומוסיף משפטי זן. שאלת היום בודקת אם כשמישהו אומר במקרה ״חייבים לשבת לקפה מתישהו״ צריך לקבוע מיד תאריך אמיתי.