פרק חורף טרי שמתחיל בקור, קוסקוס של יום שלישי ועצלנות שהופכת כביכול למנוע של המצאות גדולות. ברקוביץ׳ פורץ לאולפן ומטפל במשבר הכספי של הבימה בדרך שלו, כולל השאלה למה בכלל צריך לממן תיאטרון. המעבר של yes מהלוויין לאינטרנט מוביל לנוסטלגיה לתקלות חורף, מספרי שגיאה ולשאלה למה הלקוח צריך לדעת שזו ״תקלה 349״; משם מגיעים לבוטים של שירות לקוחות שכבר נשמעים אנושיים ולהודעת קופת חולים שמורכבת מכמה קרייניות שונות.
השניים ממשיכים לפתח שמות וג׳ינגלים לתוכניות עתידיות בעזרת מאזינים, ובהם ״פותחים סוגריים״. פעילות ישראייר על תוכניות שהחורף הרס מביאה שני סיפורי דייטים: גבר שהגיע בגשם לכתובת מורכבת בלי סוללה ובלי יכולת למצוא את הדייט, וגבר שאכל כמה צלחות חמין לפני יציאה לארמגדון והפך את הערב לאסון.
דני סביצ׳ה מגיע לסטנד־אפ על אשתו, כסף, הייטק והנוער. שאלת היום היא האם קופסאות קפה, תה וסוכר צריכות להיות מסומנות במילים המתאימות; הדיון מתרחב לצנצנות שקופות, שילוט מיותר בבית ולטריק שקית המלפפונים עם הכפית, והרוב נגד הקופסאות הממותגות.