השבוע נפתח עם קטע פיתום שנופל מהר מאוד: גם האמן וגם הבובה שלו לא מרגישים טוב אחרי פלאפל מפוקפק, הבובה צריכה שירותים וחלב והאשליה כולה מתפרקת. הופעת דונלד טראמפ עם להקת שלוה מקבלת דיון סביב החיבור הלא צפוי. ערן חוזר להופעת סטנד־אפ בפתח תקווה, העיר שבה גדל, ומתאר את ההתרגשות האמיתית מהחזרה לאולם תרבות מקומי ואת בתי הקולנוע הישנים של האזור.
מכאן הם מתגלגלים גם לשמות פרטיים ולסיפור שלפיו שרון נקרא על שם בית החולים השרון/בילינסון; ערן מזכיר שאילי נקרא בין השאר על שם אילי גורליצקי ושדמי אשכולות מהיצירות הישנות ממשיכים להגיע. פעילות החורף לטנריף מביאה סיפורים על תוכניות שנהרסו בגשם, כולל מעיל הסוואה זול שצבעו נזל והתחיל להסריח.
ערן מתאמן דרך אפליקציה של נייקי ושומע את קולו של כריסטיאנו רונלדו מעודד אותו, אך מרגיש שהאימונים עצמם אקראיים ולא מותאמים באמת. שאלת היום היא האם לשמור צד אחד של המגבת לפנים וצד אחר לגוף, והרוב נגד. ליד השירותים באייס מול ערן פוגש את קובי אפללו כשהיד שלו עדיין רטובה ונכנס למבוכת לחיצת יד.
מאזינים שולחים ג׳ינגלים לשמות התוכניות שהשניים ממציאים, ודב נבון נותן קול ל״הדעה היא שלכם״. ההולוגרמה של שמעון פרס מסיימת במתקפה על סיכומי השנה והעשור של ספוטיפיי ועל האופן שבו כל משתמש מציג אותם כאילו מדובר בזהות תרבותית עמוקה.