ערן פותח עם ״להיטי החולדות״ של חייו: חולדה חדשה שמופיעה בבית/מרפסת מחזירה את כל הסיפורים הקודמים, כולל דירה שכורה שבה שכנע את עצמו שאולי רק דמיין את החולדה. אבא שלו, שאוהב מצבי חירום ומשימות, הופך מיד למנהל האירוע המשפחתי. קטע מוקלט ארוך ממסאז׳ גרוע במיוחד מספק עוגן נוסף: המעסה רוצה לצאת לעשן ולשתות קפה, מעירה על הכביסה והניקיון, מדברת על ציפורן שחורה ומנהלת את הטיפול כאילו הלקוח מפריע לה ביום העבודה.
בדיחה סביב ילד כביכול משותף לשרון ולאקי אבני מתפתחת בגלל דמיון טלוויזיוני. השניים ממשיכים להמציא פורמטים ושמות לתוכניות, והדמות יוחאי טבח חוזרת כשף צעיר מדי עם ביטחון של מסעדן ותיק. שעוני הספירה לאחור לקראת הכרעות פוליטיות וחסינות מקבלים טיפול. מזג האוויר הקר מחזיר חמין, השריית קטניות ותכנון אוכל חורפי.
סוכנויות נסיעות פיזיות נזכרות כמקצוע כמעט נעלם. שאלת היום היא האם כשמציגים חברי להקה בהופעה כל נגן חייב לקבל סולו קצר, ורוב המאזינים בעד. ג׳רי פנדלבאום מסיים עם שיטת קרב חדשה ומשפטי זן.