אלינה ממשרד הנהלת החשבונות פותחת בסיכום שנת המס 2019 בקצב מאני, עם הוצאות, קיזוזים והפלירטוט הקבוע שלה. הסדרה זה לא הגיל חוזרת לעונה שנייה, והשניים שוב מנתחים אותה לפרטי פרטים: ההורים חסרי האחריות, הבן, פלצבו וסצנות חדר שינה שמרגישות כתובות מדי. ערן מספר ששר Calling You מתוך Bagdad Cafe בזמן נסיעה עם לירון, ומשם ממציא פורמט חדש בסגנון קומיקאים במכוניות של סיינפלד: ״קומיקאים מכינים טחינה״, שבו קומיקאים אמורים להיפגש ולערבב טחינה.
תחרות ישראייר על שכנים גרועים במטוס ממשיכה עם זוגות רבים, נזירה שמתפללת, קומיקאי שמנסה לבדר את השורה ומקלפי קלמנטינות. שאלת היום היא מה עושים כשכדורגל עף אליכם בזמן משחק של אחרים — מחזירים מיד או מנסים להראות קצת יכולת. זה מחזיר את ערן לטראומת ילדות: אורי מלמיליאן סירב לתת לו חתימה בשבת, בעוד אלי אוחנה כן חתם, זיכרון שהוא עדיין מחזיק נגד מלמיליאן.
מתקיים גם איחוד/ביצוע נוסטלגי של שיר ישן. פרופ׳ לייבניץ חוזר כדי לנתח את אופנת ״שאלו אותי כל דבר״ באינסטגרם ולהתלונן על אנשים רגילים שמתנהגים כאילו הציבור מחכה לריאיון איתם.