פרק עם חוט ברור של עולם ישן שנעלם מול שירותים דיגיטליים. אלישע בק שמחוני משיק סדרת תה חורפית אבסורדית. השניים מדברים על תחבורה ציבורית בשבת ועל המעבר מעולם של נהגים, קופאים ופקידים לעתיד אוטונומי. פרסומות בשחור חוזרות. העוגן האישי החזק מגיע כשערן מגיע לדואר עם טופס נייר לרישיון רכב וסטיפה של מזומן כדי לשלם, רק כדי לגלות שהשירות כבר עבר לדיגיטל ואין צורך בכל הטקס הישן; מכאן הם מגיעים להיעלמות פקידי בנק, ניירת ושירותים שבעבר דרשו עמידה בתור.
פעילות Bubble מביאה סיפור על נהג שאוכל קערת קורנפלקס בזמן פקק, שוטר ניגש אליו ומבהיל אותו עד שכל הקערה נשפכת — ואז פשוט אומר לו להמשיך לנסוע. ערן מודה ששקל לאכול יוגורט ברכב והחליט שזה כבר מסוכן מדי. שאלת היום היא האם צריך לשמור תמונת פספורט בארנק, והרוב נגד; השיחה מחזירה תעודות ישנות ותמונה של ערן עם שיער.
לקראת הסוף סולימאן הרחב ממציא במהירות מופע מחווה לדונלד טראמפ בשם פותחים שולחן לאמריקה, בלי שהיה לו באמת רעיון עד שהאייטם התחיל.