השידור הראשון אחרי יום הולדת 45 של ערן הופך את הגיל למסגרת אישית: הוא מופתע מכך ש־45 מרגיש לו טוב, ונעם אומר לו בפשטות שהוא בן 45 ולכן ברור שהוא מסוגל להרים אותו. הזמנה לקבוצת בעלי ג׳יפים מזכירה לו כמה הוא אוהב את עצם האפשרות לצאת לטיולים בלי באמת לצאת. בראנו יוצא ל״תחקיר״ קנאי על תמיר סטיינמן ומנסה לבדוק אם הוא באמת חתיך כמו שהציבור חושב.
ערן ממשיך בדיאטה וירידה במשקל ומספר שבחדר הכושר הוא לא מסוגל לראות משקולות שמונחות במקום הלא נכון ומסדר אותן לפי משקל כאילו הוא עובד במקום. השניים חוזרים לשמות עבריים ישנים של להקות מחו״ל ולתקופה שבה כל דבר קיבל תרגום. מאחורי הקלעים של הקריירה מקבלים מקום חשוב: ערן מספר על עבודתו בכתיבת קטעי קישור לתוכנית מזל טוב עם מיכל ינאי וגיל ססובר, ועל המעבר בין כתיבה, משחק וטלוויזיה.
פעילות Bubble מביאה סיפורי תחבורה, כולל נהגים שרוקדים או מתנהגים מוזר בפקקים. שאלת היום היא האם לגיטימי לנגב ידיים רטובות בנייר טואלט כשאין מגבות נייר, והרוב בעד; ערן מודה שהוא משתמש בנייר גם כדי לספוג שמן משניצלים. דני סביצ׳ה מגיע לסטנד־אפ, והשניים ממשיכים להתייחס לגיל 45 כנקודת ציון מצחיקה אבל אמיתית.