השידור הרגיל הראשון של השנה העברית החדשה מתחיל באופטימיות של מחברת חדשה ובתחושה שאפשר להתחיל מחדש, ואז מיד חוזר למציאות של אנשים שחוסמים את שער החניה. סולימאן הרחב משיק מופע סליחות משלו, מתלונן על כך שסליחות מתקיימות מוקדם מדי בבוקר, מכריז ״לא סולח ולא מוחל״ ומציג רשימת כוכבים מעוותת.
ג׳ון טרבולטה, Qantas ומטוסים פרטיים מובילים למשחקים סביב בואינג. השניים מתווכחים למה אנחנו חיים לפי התאריך הגרגוריאני ולא העברי ונזכרים בסוסיתא ובפיברגלס. פעילות VIP של דיסקונט מביאה סיפורים על דברים שאנשים עושים כדי להרגיש חשובים. בתוך זה ערן מספר סיפור אישי חריף מהילדות: ילד מהכיתה הזמין למסיבה רק ״חברים קרובים״, וערן התקשר אליו בעצמו ושאל אם אפשר בכל זאת לבוא — וקיבל סירוב.
שאלת היום היא האם להשתמש במגירה הייעודית לירקות במקרר; הדיון ממשיך לגידול עגבניות כושל ולסגירת מגירות עם הרגל. קפיטולניק מכריז על ״קוד רד״ לקראת החגים כדי למנוע הובלת סירים ונוזלים רטובים ברכבי התחנה, כולל מרקים קפואים כפתרון. הודעות SMS שמבקשות דירוג אחרי כל שירות מעצבנות את השניים, ושרון מספר שענה לבוט של מסעדה כאילו ״יונתן״ באמת כתב לו אישית.
לקראת יום כיפור הם מתנגדים לפוסט הכללי ״סליחה אם פגעתי במישהו״ ומעדיפים התנצלות ישירה. שוקולד מנטה מסטיק מתאחדות באולפן לביצוע קצר ומסרבות כמעט לדבר. שירים ששזאם לא מזהה חוזרת לסיום.