שיגור הלוויין עמוס פותח את התוכנית ומייצר פנטזיות על ״תקשורת עם אפריקה״. פרשת ליצמן וגולדיס עוברת אצלם עיקום לכיוון נאמנות לחברים. סולימאן הרחב מציין חמישים שנה לוודסטוק, או ״ויינסטוק״ בגרסתו, וממציא היסטוריה חלופית עם ״שימי הנדריקס״. זה לא הגיל ממשיכה לקבל ניתוח כמעט כפייתי: סצנות, משחק, אוכל שנפלט מהפה והניסיון להבין למה הם לא מצליחים להפסיק לצפות.
ההולוגרמה של שמעון פרס מגיעה לסיבוב נוסף ומתרגזת על מסעדות ששולחות פיצה במנוף, על ״תפוחי אדמה מעוכים״ ועל תיאורי אוכל שמנסים להפוך כל מנה לפרויקט פילוסופי. שאלת היום היא האם צריך לחבר זוגות גרביים מלוכלכות לפני שמכניסים לכביסה כדי לא לאבד אותם. ערן מספר שראה לראשונה פארקור אמיתי ברחוב ומדבר על המתח בין משהו שנראה מרשים במסך לבין אדם שקופץ מעל ספסל מולך.
השניים עוברים גם לטופ גאן וטום קרוז ולחזרתה של בוורלי הילס 90210. ג׳רי פנדלבאום משיק מפגש מעריצים מפוקפק ומפזר משפטי זן. בסיום הם מודיעים שמחר תהיה רטרוספקטיבה, שבט׳ באב לא ישדרו ושיחזרו ביום שני.