התוכנית נעה בין סיפורי בית, הרגלים קטנים ודמויות חוזרות. יגאל שילון מגיע עם מקבץ בומבות ומשחקי מילים, כולל הסתעפויות על בומבושקות, ובמקביל טייכר וזרחוביץ׳ מדברים על צלילי החירום ברדיו ועל הקמפיין של אלן קאר להפסקת עישון, שמביא סיפורים על אנשים שנתפסו מעשנים — חייל שנתפס על ידי דודו ואמא שעישנה בסתר ונחשפה מול בתה.
זרחוביץ׳ מספר על הקורקינט החדש של הילד, ששני ילדים בגן הכריזו שהוא מכוער, ועל האופן שבו הילד התעקש למחרת שהוא דווקא יפה; מכאן הם חוזרים לקורקינטים של הילדות ולדור שדילג עליהם. שאלת היום היא האם כשנכנסים למעלית עם מישהו אחר מותר לתת לו ללחוץ גם על הקומה שלך, ומביאה דיון על הכפתורים, המעלית שנכבית כשהיא נחה והצורך המוזר לשלוט בעצמך בלחיצה.
יש שיחה על מצתים ארוכים לכיריים, חנויות כלי עבודה, בריכות שחייה, מקלחות ושטיפות רגליים בכניסה, ודמות המציל. דיסקו זון עם רם גדרון משדר עוד מהדורה של להיטי דאנס בינלאומיים מומצאים, פרטי טריוויה מופרכים ושירותי די-ג׳יי לאירועים. בהמשך מתווכחים אם מותר להקפיא סטייק ואוכל מבושל, על היכולת של מבוגרים סוף סוף לזרוק דברים מהבית ועל ג׳ינסים ישנים וקרועים.
בין המציאות לחפצים שנמצאים ברחוב הם מגיעים גם לבקבוקי סיפון, גיבורי-על וסופרמן. בכמעט שבת ראובן מסביר את פורים קטן כגרסה עצלנית וקמצנית של פורים, עם תחפושות של פריט אחד ומשלוחי מנות מאולתרים, ומוסיף דיווחי תנועה מהתורה; בהמשך עולות גם מחשבות על חורים במודם, בגבינה ובבייגל ועל החיסכון בחומר.
לקראת הסיום נמסר גם פרט פורמט ארכיוני: הרטרוספקטיבה של אותו שבוע תוקדם ליום רביעי, ביום חמישי תשודר תוכנית חדשה, ובשבוע שלאחר מכן הרטרוספקטיבה אמורה לחזור לחמישי.