התוכנית נפתחת בוויכוח ארוך על סוכרזית — מהשם המוזר של המותג ועד אגבה, טקילה ותחליפי סוכר — וממשיכה לפינת קולנוע חדשה של פליקס וילנסקי, שמגיע מצויד במקרנה ובאפקטים, קוטל את גברים בשחור 4 ומספר שנרדם בסרט. טייכר וזרחוביץ׳ חוזרים לסיפורי חניונים ודייטים: מכונית שננעלה בחניון אחרי שעות הסגירה, מונית חזרה לאשדוד בבוקר, ודייט שבו הבחורה הגדירה את הגבר האידיאלי כבעל אופנוע שיוצא לטיולי אופנועים ומשחק כדוריד עם החבר׳ה ביום שישי.
במסגרת סיפורי החופשות המשפחתיות מאזינים מספרים על אחים שהתייבשו באילת ונגמרו מיטה ליד מיטה עם אינפוזיה, ועל אחות בת 16 שנעלמה ליום שלם במהלך חופשה ביוון. שאלת היום בודקת אם אחרי נעילת הרכב צריך למשוך בידית כדי לוודא שהוא באמת נעול, ומשם הדיון מתגלגל למנעולי הגה, בדיקת כל הדלתות והבגאז׳ ול-OCD של בדיקות נעילה.
בשעה השנייה חוזרים לדלתות רכב — מהידית של מוניות השירות ועד דלתות שעולות למעלה — ולזיכרון ילדות שבו סבתא פתחה בעוצמה את דלת המכונית החדשה של אבא. אלישע בק שמחוני משיק סדרת קרמי הגנה ושיזוף מופרכת תחת מותג קברנה סוביניון, כולל זרוע רובוטית למריחת הגב ושמן לשיזוף בצורות.
בהמשך מדברים על הקצב האיטי של היו זמנים באמריקה ועל המבנה הקבוע של צוות לעניין, על יובל דיין שחזר בשאלה אחרי כ-25 שנה כמחזיר בתשובה, ועל הסתירה שבפוסטים שמצהירים אני לא חייב לתת הסברים ובאותו זמן מסבירים. יש גם זאב זאב, מגדיר נחשים וקראטה, ילד שזורק מקלות על כלב והמשפט ההורי לא מתאים לך, ולסיום ג׳רי פנדלבאום חוזר עם גרסה חדשה לספרי הזן שלו.