פרק נוסטלגי מאוד שנפתח בחזרה ל״תופסים ראש״, לילדי טלוויזיה כמו טל ועידו מוסרי ולמעמד של שחקנים צעירים שגדלו מול המצלמה. דיסקו זון מקבל מהדורת קיץ. משם עוברים למכנסיים שנמשכים לילדים בבית הספר ולזיכרון צבאי של ערן: בטירונות הוא לבש מתחת למדים מכנסי אדידס בלי גומי, ובמהלך ריצה עונשית הם נפלו; חבר אחר התגלגל במדרון ובהמשך הגיע ללהקה צבאית.
סיפורי ״הבטחות״ של מגדל ממשיכים להכניס חוויות מאזינים, וערן מספר על שקרים קטנים של ילדים ומנסה להסביר את מוסר ההשכל של ״הזאב זאב״ בלי לזכור היטב את העלילה. לואי סי.קיי. מעלה את השאלה אם אפשר לחזור לצפות בקומיקאי אחרי פרשה, ואדי איזרד מביא את פרויקט 27 המרתונים ב-27 ימים ואת משיכת השניים לסרטי סיבולת.
סולימאן הרחב משתלט על אייטם על אריתה פרנקלין כדי לקדם את גברים בשחור ומעוות שמות כרגיל. עמי מתקשר שוב. שאלת היום היא האם לקשור את השרוך של מכנסי הטרנינג, והרוב נגד. בסיום מודיעים במפורש שהרטרוספקטיבה תעבור למחר, יום שלישי, ושחמישי יהיה שידור טרי — שינוי לוח שחשוב לזהות בבאץ׳.