יום נוסף של המתנה לנאום גנץ ולסערת הבחירות, אבל רוב הפרק הולך לנוסטלגיה, ציפיות שנכזבו והרגלים יומיומיים. שאלת היום בודקת האם עדיין צריך ללמוד נהיגה על גיר ידני בעולם שבו רוב המכוניות אוטומטיות; הרוב נגד. פעילות ליברה על ציפייה מול מציאות מביאה סיפורים כמו חבר שאינו עוצר לעזור לנהג תקוע, מכונאי שמגיע לבוש לחתונה ונוטש את התיקון, והסיפור הזוכה: הורים שלקחו את הילדים למופע מחווה למייקל ג׳קסון והילדים היו משוכנעים שמדובר במייקל ג׳קסון האמיתי.
בבר חוזר לשיעור עברית ומכריח את שרון לחזור על משפטים ביזאריים שנלקחו, לטענתו, מדברים ששרון עצמו אמר בעבר. השניים נזכרים בספינת האהבה, בפומלות, קלמנטינות וחרצנים, ובחצילים שקשה להבין מתי הם מוכנים. רגע מוזיקלי בולט מגיע מצחי נוי ושיר גרמני שלו, לצד סיפור על הקשר שלו לטלוויזיה הגרמנית.
עולה גם מופע מחווה למייקל ג׳קסון, הפעם כחלק מהדיון במה אנחנו מצפים לקבל כשקונים כרטיס. את השידור סוגרת דיסקו זון מלאה עם רם גדרון. בסוף נאמר במפורש שלמחרת, יום חמישי, תשודר הרטרוספקטיבה השבועית.