השידור השני של 2019 נפתח בפוליטיקה של בחירות מוקדמות ובפיצול הפומבי בין אבי גבאי לציפי לבני, לצד רכילות על בר רפאלי ומס. דותן מגיע כדי להתנגד לסילבסטר ולנובי גוד ולייצר כרגיל גרסה פרטית לחגיגות השנה החדשה. במקביל טייכר וזרחוביץ׳ נשאבים עמוק לתוך הכלה מאיסטנבול: פרוק, סורייה, משפחת בוראן והמלודרמה הטורקית נהפכים לחומר שיחה אמיתי ולא רק לבדיחה רגעית.
חשבון Gmail שמתקרב למגבלת האחסון מעלה את הפחד למחוק שנים של מיילים ישנים. משחק הסטארט־אפים עם הטכניון ממשיך עם מקלחת חכמה, כלי אוכל היברידי, אפליקציה למציאת גרביים אבודים, חדרי סליים ומשקה/מילקשייק מתוק. סרטון/שרשור ויראלי של עירייה בפייסבוק מקבל טיפול של גיא פלג, ש״מתמלל״ כביכול את השיחות והתגובות מאחורי הקלעים.
השניים חוזרים גם לאורי פיינמן ולגרסאות זרות לשירים ישראליים. שאלת היום היא האם כשנשרף טוסט צריך לגרד את החלק השחור ולאכול, או לוותר ולהכין חדש; הרוב מעדיף להתחיל מחדש. את הפרק סוגרת מהדורת דיסקו זון הראשונה של 2019, עם רם גדרון והמיתולוגיה המועדונית של הפינה.