השידור האחרון של 2018 בנוי כספיישל סוף שנה: ערן חוזר חצי־חולה, והמערכת מבטיחה לסכם את השנה מכל זווית — ואז מודה שאין באמת צורך כי כולם כבר מסכמים. שרון מספר שהמשאלה המוזרה מיום ההולדת התגשמה והוא קיבל מאתי אלישקוב אמנה חתומה וממוסגרת, ומסיק שהדרך להגשים חלומות היא פשוט לומר אותם ברדיו.
אורי פפר מגיע עם אנגלית, ניים־דרופינג ומונולוגים לתפקידים בחו״ל, מדבר על ״אולפן שישי״, מזוודה ארוזה תמיד ומשבר קריירה בינלאומי קטן באולפן. ״הכלה מאיסטנבול״ ממשיכה לספק מנהגים משפחתיים, כולל הכלה שרוחצת את חמותה בחמאם, ושיחה על המלצות ברשת שואלת מה שווה המלצה אם אפשר למצוא מישהו שממליץ על כל דבר.
פרנק סינטרה, Last Christmas ושירי סוף שנה מלווים את המשדר. משחק ״הכרישים״ של הטכניון מחפש סטארט־אפים: פריסקופ למצלמת טלפון, אפליקציה שמסננת מתמונות הגן רק את הילד שלכם, העברת אחוזי סוללה בין חברים, Shazam לזיהוי אנשים ווינקרים לאופניים; אפליקציית התמונות מהגן זוכה.
סולימאן הרחב מוזמן לסכם את מוזיקת 2018 אבל בעיקר מתלונן על ראפ, סליים, קארדי בי וכוכבי רשת. לקראת הסיום גלנט עובר מכולנו לליכוד בזמן אמת. יורם שפטל מגיע לנאום סוף השנה ומפרק בשיטתיות את כריסמס, סנטה, עץ האשוח, סוודרי החג והסילבסטר — ״שעתו היפה של נגיף ההרפס״ — לפני ״בשנה הבאה״. שאלת היום האחרונה של השנה: האם בזמן סרט או סדרה מותר לזהות בקול רם מאיפה מכירים כל שחקן.