יום בלי משחק במונדיאל מאפשר לשניים לדבר על הצפייה הלא־מחייבת בכדורגל — ללכת למקרר בזמן המשחק ולחזור להילוך החוזר — ועל כיסא האולפן שהמשענת שלו קורסת לזווית של חפיפה במספרה. כתבה על ששון גבאי בברודוויי בגיל 70 מעוררת את הבדיחה שכל שחקן בישראל פותח היום בית ספר למשחק, ואז יאיר אקרמן מגיע ועושה בדיוק את זה: בבית הספר שלו לומדים שני סמסטרים רק מה פירוש המילה ״טקסט״, אחר כך מהי תפאורה ומהו אודישן, ובמחזור הראשון סיים תלמיד אחד.
תערוכת ״ויהי צחוק״ בבית התפוצות מובילה לתחרות על בדיחות קבועות של אבות ודודים, ולזיכרונות מגניבת אף ומבדיחות שחוזרות בכל ארוחה. השניים מנסים לכפות על הילדים לאהוב את ״כל העיר יוצאת קבוע״ ומגלים שהדור הבא פחות מתרשם. ראובן מסביר שרעידות האדמה בצפון קורות כי בורא עולם יצא ל״התפגרות קיץ״ ושם את ישראל על שקט, ואז עובר לרכילות על בלניות במקווה.
ברקע נמשך החילוץ מהמערה בתאילנד. הסקר שואל אם למרוח קרם הגנה כבר בבית או רק בים, והדיון מגיע גם לחיבוק בין חברים שנוחת בדיוק על פלולה בגב.