ערן מספר על מסאז׳ תאילנדי שהיה נהדר בזמן אמת אבל השאיר אותו תפוס וכואב ליומיים, ומכאן מתחילה שיחה על טיפולים שאמורים לעזור ובפועל רק מזכירים לגוף שהוא קיים. סולימן הרחב טוען שבוב מארלי היה חבר ילדות שלו, שהם שרו יחד במקלטים ושחצי מהביוגרפיה הג׳מייקנית של מארלי קשורה בכלל לצנעא.
אולימפיאדת החורף ממשיכה ברקע. תחרות התמונות שנשלחו בטעות אוספת עוד פדיחות דיגיטליות. זיכרון ישן מפרסומת להשתלת שיער/אריגה בקולנוע מחזיר את שפת האייטיז. סיפור ילדות נוסף מספר על מוכר בחנות אלקטרוניקה שהבטיח לילד קומפקט דיסק במאה שקל — וכשהילד חזר עם אבא, הכחיש שאמר דבר כזה.
יורם שפטל מגיע לברכת ולנטיינס שהופכת למתקפה עוינת על אהבה, נשיקות והחג עצמו. השיחה נוגעת גם ביום המשפחה ובסהרנה, ובבר ממשיך בשיעור עברית.